- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
[10] 🏡 מזכרת בתיה
הערה: המתיישבים החרדים במזכרת בתיה מסרו את נפשם על שמירת השמיטה.
הרב סיפר שמצא בחופשה ספר על תולדות המושבה מזכרת בתיה, מן המושבות הראשונות שהקים הברון רוטשילד. לבקשת הרב שמואל מוהליבר, הברון הסכים לממן יישוב, והגיעו לשם כעשר משפחות של יהודים יראי שמיים, זקנים בבגדים ארוכים, באמונה גדולה, כדי לבנות יישוב בארץ ישראל.
הם עבדו כמה שנים, ואז הגיעה שנת השמיטה. נפלה מחלוקת גדולה: האם להסתמך על היתר המכירה? הרב מוהליבר אמר שאפשר לסמוך עליו. רבני ירושלים אמרו שלא. וזו לא הייתה רק מחלוקת הלכתית, אלא גם חשש: אולי יתחילו בהיתר אחד, ובסוף יתירו הכל.
המתיישבים החליטו לשמור שמיטה כהלכתה, במסירות נפש. פקידי הברון כעסו מאוד, סגרו להם את כל מקורות הפרנסה, הפסיקו את התמיכה, ולא אפשרו להם אפילו גישה לשירותים. והם עמדו באש ובמים.
רק אחרי כשנה וחצי הגיעו לפשרה עם הפקידים, וחזרו לעבוד. וכמה משפחות המשיכו לשמור שביעית גם אחר כך, בלי שאיש הכריח אותן.
הרב סיפר שהלך אחר כך לראות את המקום בעצמו, והתרשם מאוד מן הסיפור.
[11] 😔 ומה קרה אחרי חמישים שנה?
הערה: לדברי הרב, כעבור כחמישים שנה כמעט לא נשארו צאצאים שומרי מצוות – והשאלה היא למה.
ואז, לדברי הרב, מגיעה הפתעה כואבת: כעבור כחמישים שנה, כמעט לא נשאר במושבה איש מצאצאי אותם מתיישבים ששמר תורה ומצוות. אנשים שמסרו את נפשם על השמיטה – וילדיהם ונכדיהם התרחקו.
איך זה קורה? הרב הסביר: התקופה הייתה קשה מאוד מבחינה חינוכית. דור צעיר נמשך מאוד לאידיאלים, לרעיונות, למטרות. ובאותה תקופה, ארץ ישראל הייתה מלאה באידיאלים: לבנות, להקים מדינה, להראות שגם אנחנו מסוגלים.
והבעיה: מי הייתה הדמות שסימלה את האידיאלים האלה? בעיני הצעירים, הם נקשרו בעיקר בתנועות שהתרחקו מן התורה. הרב קוק, שיום פטירתו חל למחרת השיעור, ג' באלול, היה כמעט בודד בתקופתו, ורבים לא שמעו את דבריו. הוא ראה את העתיד, אבל לא היו רבים סביבו.
וכך, בחור שחיפש רעיון גדול, שמע רק "או זה או זה": או תורה, או בניין הארץ. ולא שמע שאפשר גם וגם. וזה משך אותו לאט לאט מן הדרך.
[12] 🌱 שני שינויים לטובה
הערה: היום המצב שונה: בתורה עצמה נמצאים האידיאלים, והחינוך עבר מיראה לאהבה.
והיום, אמר הרב, איננו נמצאים באותו ניסיון. קרו שני שינויים לטובה.
הראשון: היום אפשר לשלב. מי ששומר מצוות יכול גם לבנות את הארץ, גם להיות שותף לחזון הגדול. תורתו של הרב קוק, שבזמנו נשמעה בקושי, נכנסה היום ללבבות רבים. אין צורך לבחור בין תורה לבין אידיאל. לדברי הרב, דווקא מחוץ לעולם התורה, הערכים שמלמדים כיום אינם מציתים את הנוער כפי שהציתו אידיאלים של פעם.
והשני: דרך החינוך. בתקופה ההיא, לא תמיד ידעו לחנך נכון. בבתי הספר הכלליים הביאו מורים משכילים ותכנים מעניינים, ובחדר לפעמים עדיין לימדו בדרכים ישנות וקשות. הרב קוק אמר שדורנו הוא דור מיוחד: היראה אינה מדברת אליו, רק האהבה מדברת אליו.
במשך כל הדורות, הסדר היה קודם יראה ואחר כך אהבה. יש שאמרו שגם ברמז: "יראה" מתחילה ביו"ד, ו"אהבה" באל"ף, והיראה היא הפתח לאהבה. אבל בדור של משיח, אמר הרב קוק, מדברים בעיקר באהבה.
ולכן, לדברי הרב, הדור שלנו נמצא במצב טוב יותר מאותו דור, אם רק נדע לדבר אליו בשפה הנכונה.
[13] 💞 לחנך באהבה
הערה: צריך להראות לצעירים כמה נפלא להיות שומר מצוות – ושיש לתורה ערכים אמיתיים.
איך מדברים בשפה של אהבה? מספרים כמה נפלא להיות שומר מצוות. איזה דבר נפלא זה, להיות בן מלך. כמה זה ממלא את האדם, לאן הוא שואף, כמה הוא מרגיש שיש לו ערכים אמיתיים.
והרב הסביר: אין מדובר בערכים שאני המצאתי, ולא בערכים שמישהו המציא אתמול. יש אלוקים שברא את העולם ואת האדם, והוא יודע מה טוב. כמו שמי שרוצה להבין איך פועלת מכונה, אינו מנחש לבד אלא בודק מה כתב מי שבנה אותה – כך אדם בודק בתורה מה כתב הבורא. זה מכניס באדם הרבה אהבה ושמחה.
וזה, אמר הרב, קיום של הפסוק שפתחנו בו: "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ... לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ". בדור הגאולה, הלבבות יימשכו מאהבה.
והוא סיים בתפילה: שזכותו של הרב קוק, שיום פטירתו למחרת, תעמוד לנו, שהתורה תגדל עוד, ושכולם ירגישו מעצמם, בלי שמישהו יכריח אותם, את הרצון להתקרב. כי כאן מוצאים את החיים האמיתיים – "לְמַעַן חַיֶּיךָ".
ויהי רצון שנזכה לכך בקרוב.
[14] 🔥 מסירות נפש ושמחה
הערה: הסיפור מלמד שמסירות נפש לבדה אינה מבטיחה המשכיות; צריך גם להעביר את האהבה והחזון.
מה אפשר ללמוד מסיפור מזכרת בתיה? לא חסרה שם מסירות נפש. המתיישבים היו יראי שמיים, עמדו בניסיון קשה, ושמרו מצווה במחיר כבד מאוד. ובכל זאת, לפי דברי הרב, ההמשכיות לא נשמרה.
הלקח, כפי שהרב הציג אותו, הוא שמסירות נפש לבדה אינה מספיקה כדי להעביר את הדרך לדור הבא. הצעירים צריכים גם לראות שבתורה יש חזון, שיש בה אידיאל גדול, ושהיא מביאה שמחה ואהבה. אם הם רואים רק קושי ומאבק, ובמקום אחר רואים חזון והתלהבות, הם עלולים ללכת לשם.
ולכן הדגיש הרב את דברי הרב קוק: בדורנו צריך לדבר באהבה. להראות לצעירים לא רק מה אסור, אלא כמה נפלא להיות יהודי, כמה התורה מרוממת, וכמה היא שייכת גם לבניין הארץ ולחזון הגדול של עם ישראל.
וזה מתאים במיוחד לאלול, חודש האהבה: לא רק לחזור בתשובה מפחד, אלא לחזור מאהבה, ולהעביר את האהבה הזאת הלאה.